פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: השפעה חברתית
מהי השפעה חברתית?
השפעה חברתית היא מונח בפסיכולוגיה חברתית המתייחס לדרכים בהן אנשים משפיעים זה על זה. היא מערבת שינויים בעמדות, אמונות, רגשות והתנהגות הנובעים מהערות, פעולות או אפילו עצם הנוכחות של אחרים. אנו משמשים תדירות כמטרה לניסיונות השפעה חברתית של אחרים. כדי שנוכל להסתדר בעולם אנו נדרשים לדעת מתי להיכנע לניסיונות ההשפעה של אחרים ומתי ואיך להתנגד להם. כמו כן, עלינו לרכוש מיומנות בניסיון להשפיע על אחרים.
קיימים סוגים שונים של השפעות חברתיות המייצרות דפוסי תגובה שונים של פרטים:
- קונפורמיות: שינוי באמונות או בהתנהגות של האדם בעקבות לחץ (אמיתי או מדומיין) מאחרים. לחץ יכול להיות מרומז. כאשר, למשל, אדם בוחר בגד מסוים כי כולם לובשים אותו. ויכול להיות מפורש. כאשר, למשל, אדם מעשן סיגריות כי כולם לוחצים עליו לעשות זאת. לחץ מפורש נכנס גם להגדרה של היענות.
- היענות (Compliance): תגובה חיובית לבקשה מפורשת של אדם אחר. אדם זה יכול להיות אדם בעל השפעה עליך (לדוג', מעביד) או בדרג זהה לך (לדוג' חבר). קשה יותר לגרום להיענות מהסוג השני, ולכן אילו ניסיונות שצריכים להיות מתוחכמים יותר.
- ציות (Obedience): כאשר במערכת של יחסי כוח לא-שוויוניים האדם הפחות חזק נכנע לדרישות, ולא לבקשות, האדם חזק יותר.
בחברה המערבית של ימינו זה נחשב רע להיות קונפורמיסט (אתוס האינדבידואליות). אכן, צורות מסוימות של קונפורמיות הן רעות, כמו הליכה אחרי ההמון בביצוע מעשה פוגע או בצריכת סמים. חלקן ניטראליות, כמו העתקה של סגנון לבוש. וחלקן אף טובות לנו מאחר והן מצמצמות את מידת הקונפליקט ומקלות על האינטראקציה האנושית, לדוג' קונפורמיות עוזרת לגרום לאנשים רבים לשלוט בכעס שלהם ולשלם מיסים. פסיכולוגים אבולוציוניים טוענים שהנטייה לקונפורמיות הינה מועילה בעיקרה ושיש לנהוג כמו אחרים ברוב הסיטואציות, למעט מקרים יוצאי דופן בהם יש סיבות טובות לא לנהוג כך.
ההקשר של אי הסכמה והשפעת דעת המיעוט על הרוב
ציות לסמכות והניסויים של מילגרם