פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: היוריסטיקת הזמינות
היוריסטיקת הזמינות
איפה יש יותר סופות טורנדו – בטקסס או נברסקה? מאחר וקל יותר לחשוב על סופות בטקסס (כי הסופה ב"קוסם מארץ עוץ" התרחשה בטקסס), אנו מניחים שיש יותר סופות בטקסס. כלומר, אם קל להיזכר באירוע מסוים סביר כי יש הרבה ממנו. לרוב היגיון זה הנו נכון ומספק תוצאות מהימנות.
עם זאת, לעתים מתרחשות טעויות שכן אירועים מסוימים זכורים לנו יותר או שהינם קלים יותר לשליפה. לדוג', כששואלים אנשים אילו מילים יותר נפוצות – מילים שמתחילות ב-R או מילים ש-R היא האות השלישית בהם – רוב האנשים יענו מילים שמתחילות ה-R שכן הזיכרון מאורגן בסדר אלפביתי ולכן קל יותר לשלוף מילים כאלו מאשר מילים בהם R היא האות השלישית.
הבחנה בין קלות לשליפה לבין כמות המידע שנשלף
כיצד אנו יודעים שהשיפוט נעשה על פי קלות השליפה ולא ע"פ כמות המידע שנשלף? במחקר שבודק זאת, 4 קבוצות של נבדקים נתבקשו לשלוף 6/12 מקרים שקרו להם שקשורים לאסרטיביות/אי-אסרטיביות. לקבוצות שנתבקשו לשלוף 12 מקרים, השליפה תהיה קשה, אך הם ישלפו יותר מקרים בעוד לקבוצות שנתבקשו לשלוף 6 מקרים – השליפה תהיה קלה,אך הם ישלפו מעט מקרים. בצורה כזו, ניתן להבחין בין קלות שליפה לכמות המידע שנשלף. לאחר מכן, הנבדקים נתבקשו להעריך כמה הם אסרטיביים – ואכן נמצא שאלו ששלפו 6 אירועים של אסרטיביות העריכו את עצמם כיותר אסרטיביים מאלו ששלפו 12 אירועים של אסרטיביות. בנוסף, אלו ששלפו 6 אירועים של אי-אסרטיביות העריכו עצמם כפחות אסרטיביים מאלו ששלפו 12 אירועים של אי-אסרטיביות.
לפיכך, ניתן לראות שההשפעה של קלות השליפה הייתה גדולה יותר מזו של כמות המידע שנשלף.
הערכות מוטות של סיכון
דוגמה נוספת להיוריסטיקת הזמינות היא הערכה של אנשים לגבי סיכונים שונים. מאחר ואסונות מסוימים מקבלים כיסוי גבוה יותר בעתונות, סביר שיהיה קל יותר לשלוף אותם מהזיכרון וכך יעריכו את הסיכון להתרחשותם כגבוה יותר.
לדוג', האם יותר אנשים מתים מרצח או התאבדות? הרוב ינחשו שרצח שכן הוא מקבל כיסוי גבוה יותר אך ההיפך הוא הנכון.
כלומר, נראה כי אנשים מבצעים הערכת יתר לשכיחות של מוות דרמטי והערכת חסר למוות "שקט". בנוסף, אנשים מבצעים הערכת חסר למחלות שנתקלים בהם לרוב בצורות הלא-קטלניות שלהן (כגון סוכרת, חיסונים ואסטמה).
הערכות מוטות של תרומה לפרוייקטים משותפים
אנשים נוטים לבצע הערכת יתר לתרומה שלהם לפרוייקטים משותפים שכן המאמצים שאנו מבצעים יותר זמינים בזיכרון מאשר התרומות של אחרים. לדוג', כששני אנשים ששוחחו נשאלו מי לדעתם תרם יותר לשיחה – הרוב סברו שהם תרמו יותר. בני זוג נתבקשו לקבוע מי מהם תורם יותר למטלות הבית – הרוב סברו שהם ולא האחר.
יצוין כי תופעה זו מתרחשת גם כשמדובר באירועים עם תוצאות שליליות ולכן נראה כי ההסבר לתופעה הוא היוריסטיקת הזמינות ולא האדרה עצמית (Self-Enhancement)
מודעות לתופעה זו עשויה לסייע במניעת קונפליקטים פוטנציאלים בין שותפים.
