פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: ידע עצמי

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: ידע עצמי

ראה: פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

ידע עצמי (Self-Knowledge)

ידע עצמי כולל הבנה של המחשבות שלנו, הרגשות שלנו, ההעדפות שלנו והאמונות שלנו.

לידע העצמי שלנו יש צורות רבות, כולל אמונות, דימויים, רשתות של זכרונות ואסוציאציות ונרטיבים וסיפורים. בנוסף, יש גם מספר היבטים שונים של עצמי: ויליאם ג'יימס חילק את העצמי ל-"I" – החלק שצופה בפעולות של העצמי ובעצמי ול-"Me" – החלק שמבצע את הפעולות אשר מורכב ממחוות העדפות ופעולות.

האמונות העצמיות שלנו, שהינן חלק מהידע העצמי שלנו, ניתנות לארגון בכמה רמות שונות. לדוג':

• אמונות אישיות (Personal Beliefs): אמונות בנוגע לתכונות האישיות שלנו, יכולות ומאפיינים ייחודיים, העדפות, טעמים וכשרונות.
• אמונות חברתיות (Social Beliefs): אמונות בנוגע לתפקידים והמחויבויות שאנו לוקחים על עצמנו בקבוצה (לדוג', בעת עבודה בארגון מסוים).
• אמונות חברתיות של קשרים (Relational Self-Beliefs): הזהויות שלנו במערכות יחסים מסוימות (לדוג', בעל אוהב, הכבשה השחורה של המשפחה).
• אמונות בנוגע לעצמי הקולקטיבי (Collective Self): הזהות והאמונות שלנו ביחס לקטגוריות החברתיות אליהן אנו משתייכים (מוצא עדתי, חברות במפלגה וכו').

כעת נבחן את התפקידים שידע עצמי ואמונות עצמיות ממלאים.

התפקיד המארגן (Organizational Function) של הידע העצמי

גרינוולד (Greenwald) התייחס לידע העצמי כ"אגו טוטאליטרי" במובן זה שהוא "משליט את רצונו" – הוא יוצר הבניה לסיטואציות מסוימות ומשכתב את ההיסטוריה האישית שלנו כך שתתאים לאמונותינו לגבי העצמי.

זיכרון ואפקט ההתייחסות העצמית (Self-Reference):

אפקט ההתייחסות העצמית (Self-Reference Effect) הוא הנטייה שלנו להיזכר טוב יותר במידע ששולב בידע העצמי שלנו.

ההסבר מאחורי אפקט זה הוא שקל יותר להיזכר במידע שמשולב לתוך מבני ידע קיימים.

במחקר המדגים זאת, הוצגו לנבדקים 40 שמות תואר המתארים תכונות והם נשאלו שאלות:

• לגבי 10 שמות תואר הם נשאלו שאלות מבניות (לדוג', האם הפונט היה גדול או קטן?).
• לגבי 10 שמות תואר הם נשאלו שאלות פונמיות (לדוג', האם המילה מתחרזת עם מילה מסוימת).
• לגבי 10 שמות תואר הם נשאלו שאלות סמנטיות (לדוג', האם המילה היא שם נרדף או ניגוד של מילה מסוימת).
• לגבי 10 שמות תואר הם נשאלו האם הוא מתאר אותם או לא (כלומר, המילה שולבה בידע העצמי שלהם).

לאחר זמן מסוים, הנבדקים נתבקשו להיזכר ב-40 המילים ואכן הם זכרו הרבה יותר מילים ששולבו בידע העצמי שלהם באופן מובהק.

ממצאים נוספים מדגימים שהידע העצמי הוא מפורט ומורכב: לדוג', במחקר הנ"ל, לקח לנבדקים יותר זמן לענות על השאלות בנוגע לעצמי מאשר על השאלות האחרות. מחקרים אחרים של אפקט זה מראים שככל שניטה לחפש משמעות אישית באירועים שמסביבנו (כמו שקיעה, אמירות של פוליטיקאים, הערות מדמות סמכותית ועוד), כך עולה הסיכוי שנחשוב עליהם ונזכור אותם.