תרגום היה חלק בלתי נפרד מקורות החברות האנושיות למן הרגע הראשון בו פגשו בני אדם בבני אדם אחרים שדברו שפה אחרת, והיו צריכים למצוא דרך לתקשר עימם. למעשה, ביום שבו היה אדם אחד שידע שתי שפות נולד המתרגם הראשון. אך ההתייחסות לנושא של התרגום, לטיבו, משמעותו והדרך לעשות אותו נכון עברה תפניות רבות ושינויים לאורך ההיסטוריה האנושית.
התפיסה הפרימיטיבית של תרגום תופסת אותו בתור העברה מדויקת מכלי לכלי של מילים. בעצם, בתפיסה זו המתרגם יושב עם מילון ומחליף כל מילה בטקסט במילה המקבילה לה בשפה השנייה. נסו לעשות זאת בעצמכם ותיווכחו, כאשר יצא לכם טקסט בלתי קריא, עד כמה גישה זו אינה ייצוג נאמן של תרגום.
תורת האידיאות של אפלטון הביאה את היוונים הקדומים להתייחס אל המילים כאל מייצגות של משמעות מופשטת ונצחית. לא משנה איך תקרא לכסא, המהות של כסא תמיד תהיה המהות המופשטת של הכסא. לכן תרגום על פי היוונים הוא העברה של משמעויות כאלו ממונחיה של שפה אחת לשפה אחרת, שכן שתי השפות תמיד ידברו על אותה מהות ומשמעות. תפיסה זו אותגרה בצורה רצינית במאה ה-20 עם גישות "היחסיות הלשונית" (כמו למשל היפותזת ספיר-וורף) שטענה כי שפות שונות רואות את העולם בצורה שונה ולמעשה מדברות על עולם אחר.
יחס אחר אל התרגום יכול להמצא בכנסייה (וכן ביהדות) בימי הביניים. כאשר מייחסים משמעות למילים (כתבי קודש, פסוקי תפילה) הרי שכל שינוי בהן הוא בבחינת חילול הקודש. לכן הגישה אל תרגום בזמנים אלו הייתה כי אסור לו למתרגם לשנות ולא נימה במבנה המשפט המקורי, אפילו אם הטקסט שיצא תחת ידיו יהיה בלתי קריא לחלוטין.
גישות מודרניות יותר מתייחסות אל תרגום באופנים שונים. גישה אחת היא גישת ה"רטוריקה" שמתייחסת אל הטקסט כאל פעולה בעלת תכלית ועל כן תרגום הוא תרגום אותה תכלית ופונקציה שממלא הטקסט (זוהי גישה בעייתית שכן הפונקציה של טקסט מקור בתרבות אחת יכולה להיות שונה מאוד מזה של טקסט מתורגם בתרבות אחרת). גישה דומה היא הגישה של תחום התקשורת שהתייחסה אל תרגום כאל מסר לשוני המתווך על ידי המתרגם שהופך למעשה למוען. כאשר מתייחסים אל תרגום כך ניתן להתחיל לשאול באילו תנאים מועבר המסר, מה הם הגורמים החברתיים, כלכליים ופוליטיים, למשל, שמשפיעים על האופן שבו מתורגמים טקסטים. התפיסה התקשורתית מתקשרת בעצמה אל התפיסה הביקורתית כלפי תרגום שגורסת כי טקסט הוא תמיד זירה של מאבקי כוח וכי תרגום שלו הוא בגדר מלחמה של ממש המשלבת אידיאולוגיה, פוליטיקה, כלכלה, תרבות ועוד ועוד.
במקביל ניתן לדבר גם על גישה מדעית כלפי תרגום המגיעה מהתחום של הבלשנות. הבלשנות (בייחוד המבנית) מתייחסת אל השפה כמו מבנה שאת יחידותיו ניתן לפרק ולבנות מחדש בהתאם למבנים האופייניים לתרבות אחרת.
קרא עוד על ההיסטוריה של התרגום
