הומניזם – סיכום

כשהאדם החל להפעיל מחשבה והפסיק רק לסגוד לאל, האדם הפך למרכז הקיום ונולדה התפיסה ההומניסטית. המושג הומניזם מזוהה עם עליית תרבות הרנסנס. ההומניזם הפך לנדבך מרכזי בתפיסות שעיצבו את תרבות המערב עד ימינו. חלק מהתפיסות שהן פועל יוצא של החשיבה ההומניסטית שמאפיינת את התרבות המערבית הן תפיסות כמו האמנה החברתית ודמוקרטיה, ליברליזם וכן זכויות האדם.

1. אריך פרום – הומניזם הוא אמונה באחדות המין האנושי ופוטנציאל של האדם לשכלל את עצמו באמצעים שלו (לעומת האמונה הקודמת כי הדרך לגאולה היא סגידה לאל והשלמות תגיע בעולם הבא).

2. וינברג – הומניזם הוא השקפה המתאפיינת בניסיון להבין את החיים ואת העולם, ולפעול בתוכו לפי הכישורים האנושיים. הכוונה עצמית של כל יחיד בתוך אנושות משותפת.

הומניזם החל להתפתח כחלק מהרנסנס כאשר הוגי דעות שונים החלו לחשוב על טיב האדם, מה הוא יכול להשיג. בני אדם צריכים לפתח את עצמם ולעזור אחד לשני. תפיסת האדם במסגרת ההומניזם שונה מימיי הביניים, האדם כן יכול להגשים את עצמו, זה לא קורה רק בעולם הבא. אנשי הרנסנס טוענים שההגשמה לא באה דרך הדת אלא לעדן יש ערך בפני עצמו.

ההומניזם המוקדם לא היה אנטי-דתי אלא שאב את רעיונותיו דווקא מהתנ"ך והרעיון שבני האדם נבראו בצלם אלוהים.

החזרה לתרבות הרומאית גם השפיעה על ההומניזם. תרגום הספר אנטיגונה הזכיר כי אין אדיר כמו האדם, האדם הוא כמעט כמו האל. התרבות היוונית היללה את בני האדם.

פיקו דלה מירנדולה – דבר שהשפיע על הדעה ההומניסטית הוא נאום כבוד האדם (1486). הוא נכתב ע"י מירנדולה. הנאום יצא כנגד התפיסות שקדמו לו שבעולם יש היררכיה ברורה: אל > מלך > אדם > צמחים. מרנדולה אומר שה' העניק לכל היצורים החיים זרע של תבונה – התכונות שכל היצורים החיים יכולים להגיע אליהם. אצל האדם נגמרו הזרעים, והוא נתן לאדם אופציה לפתח את התכונות שלו איך שהוא רוצה – חיי יצר. אין כיוון שנקבע לאדם ע"י האל, אנחנו יכולים לפתח את עצמינו לאיזה כיוון שאנחנו רוצים.

התפיסה החילונית דיברה על כך שלכל אחד יש את הזכויות שלנו, וחלק מהזכויות הוא לפתח את עצמנו. רק כשאנחנו מפתחים את עצמינו , אנחנו יכולים לאהוב את עצמינו. וכשאנחנו יכולם לאהוב את עצמינו נוכל לאהוב את מי שסביבינו. עד שלא פיתחת את עצמך לא תוכל לאהוב את האחר.

גם פירמידת הצרכים של מאסלו יוצאת מההנחה שחשוב שהאדם יפתח את עצמו לרמה הכי גבוהה

דבר נוסף שהשפיע על התפתחות ההומניזם הוא גילוי אמריקה ומציאת האינדיאנים. הם פגשו אנשים שלא עברו את תהליך הסוציאליזציה האירופאית, לא הבינו את הדת הנוצרית, אך הייתה להם תרבות משלהם. משם נולדה ההבנה שגם בלי הדת הקתולית אנשים יכולים להתפתח בכוחות עצמם, ולהגיע לתרבות בלי האל היחיד.

הומניזם בגרמניה התפתח באמצע המאה ה-18. הוא התבסס על התנ"ך והתרבות היוונית. אחד מהמקורות החזקים היא האגדה של פרומתיאוס – כשזאוס הפך לאל המרכזי פרומתיאוס חטא והביא למין האנושי ,כנגד רצון האלים את האש המסמלת גם יכולת מחשבה רציונאלית.

1. נפילת האלים – האפשרות חלוק על האלים, לעשות מה שאנחנו רוצים.

2. רציונאליות ומחשבה עצמאית כמו שיש לאלים

ההומניזם הוא  כיום תפיסה שמהווה דרך חיים של אנשים ששמים את האדם במרכז היקום. תפקיד האנשים בחשיבה ההומניסטית הוא לפתח את עצמם ואנשים אחרים – לפתח את הזולת. הדין וחשבון הוא לא לישות עליונה אלה לעצמינו ולחברה.

האלמנטים המרכזיים שמובילים את דרך החשיבה ההומניסטית הוא חרות האדם, חופש דת, וחופש מדת. החירות של הפרט לפתח את עצמו, והמטרה של עצמינו בפיתוח עצמינו, הוא פיתוח הזולת.