מלכים א' ט"ז 23- 33
מלכים א' י"ב- ט"ז: יציבות בממלכת יהודה לשושלת דוד, בממלכת ישראל אי-יציבות וחילופי מלכים.
עמרי
אחד ממלכי ישראל החשובים, קיים יחסי שלום עם יהודה ופעל רבות לכינון יחסים עם סביבתו. מלך 12 שנה מתוכן ישב שש שנים בתרצה ולאחר מכן הקים את שומרון כבירת ישראל. מודגש כי שומרון נקנתה בכסף ולא הולאמה בכוח. שומרון ממוקמת בצומת דרכים חשוב ושימש מרכז מדיני-תרבותי לישראל עד לגלות. אך למרות זה נתפס עמרי כחוטא ומושווה לירבעם בן נבט כמדיח לעבודה זרה.
אחאב
בנו של עמרי, מתואר בדומה לו אך חטאיו מצוינים כחמורים יותר ואף חמורים מאלו של ירבעם ושל כל קודמיו. אחאב נשא את איזבל מצידון ובכך כנראה ביקש ליצור ברית עם הצידונים (ייתכן שביוזמת עמרי). איזבל הדיחה את אחאב לפולחן הבעל והאשרה ובכך למעשה הפכה עבודה זרה לראשונה ללגיטימית מבחינה שלטונית בישראל. איזבל הרגה את נביאי ישראל וריכזה סביבה אנשי דת זרים והכל בתמיכתו של אחאב שהיה המלך החוטא ביותר ולו מיוחסת האשמה לחורבן ישראל והגלות לאשור בשנת 722 לפנה"ס.