תולדות האמנות – סיכום: גוסטב קורבה – מסתתי האבנים

תולדות האמנות – סיכום: גוסטב קורבה – מסתתי האבנים

תולדות האמנות – סיכומים

גוסטב קורבה ( 1819-1877) ,

קורבה צייר צרפתי והנציג המובהק ביותר של הריאליזם במאה ה 19- קורבה היה סוציאליסט ומהפכן.

יצירותיו חדורות הכרה חברתית ומעמדית, מתארות אירועים שכיחים הלקוחים מחיי היומיום של תקופתו, מצוירות על בדים גדולי ממדים כמו בציורים היסטוריים נשגבים. הוא דחה בתקיפות מוצהרת את האידיאליזציה של אמנות העבר, והעלה על הבד את מראה הדברים כפי שהם באופן אובייקטיבי.

* מסתתי האבנים, 1849 , שמן על בד

על הרעיון לציור "מסתתי האבנים" כתב קורבה באחד ממכתביו " בנוסעי במרכבתי לצייר נוף, עצרתי להתבונן בשני אנשים השוברים אבנים בדרך הראשית. נדיר למצוא את ההבעה המושלמת לעוני. כך נולד הרעיון בו במקום. הזמנתי את שניהם לסטודיו שלי, ולמחרת עבדנו על היצירה".

נושא היצירה

היצירה מתארת אב ובנו עובדים בכביש, שוברים אבנים כדי לרצף את הדרך. זוהי עבודה עירונית של פועלים אנונימיים, הנראים מהגב ומייצגים את מעמדם. האב והבן כפופים, עסוקים במלאכתם הקשה שאיננה נגמרת לעולם, שהיא גם מנת חלקם של ילדים שנדרשו לסייע למשפחתם בפרנסה.

עיצוב הדמויות

איש זקן אך עדיין במלוא כוחו, מניף את פטישו באוויר ושובר אבנים גדולות. ראשו מוגן בכובע קש, בגדיו מלאי בוץ, גבו וזרועותיו נראים מבעד לחולצתו הקרועה. האיש הזקן מתכופף ואילו בנו הצעיר עומד ומחזיק בידו סל ובו אבנים מנותצות.

התיאור הריאליסטי

התיאור הריאליסטי ב-"מסתתי האבנים" בא לידי ביטוי בשני מובנים:

א. בנושא עצמו – נושא הלקוח מחיי היומיום של הפועל הפשוט. היצירה הופכת לסמל המובהק של חדירת מעמד הפועלים ליצירת האמנות, המציגה פועלים פשוטים כאילו היו אנשי אצולה או גיבורים. היצירה חוללה סערה רבה.

ב. בתיאור העוני – הבגדים, הנעליים הקרועות – מוצגים לראשונה ביצירה מונומנטאלית.

תיאור הדמויות חושף את כל פגמי הגוף ואינו מטשטש דבר.

עמדתו של קורבה ויחסו לאדם העובד

קורבה מדגיש את מאמץ העבודה ואת החיים האובדים תחת נטל העבודה הקשה. למרות שקורבה מתייחס לנושא כתיאור מושלם של עוני ומצוקה, יש כאן רצון להראות את העבודה הקשה, ולא אווירה דיכאונית. זהו תיאור של המעמד הנמוך, שהמהפכה התעשייתית לא הגיעה אליו ולא שחררה אותו מעבודה קשה. המודעות למעמד הפועלים נובעת מרקע התקופה שבה פורסם המניפסט הקומוניסטי, אך קורבה אינו מזדהה עם קשייהם של הפועלים, אלא מציג עמדה אובייקטיבית ללא מעורבות רגשית. עמדתו של קורבה דוגלת בכך שכל נושא ראוי לציור, גם דמויות מהמעמד הנחות, ומציג על הבד תיאור של אוכלוסייה קשת- יום, שקיומה הכלכלי כרוך בעבודה פיזית קשה.

אמצעים אמנותיים להבעת ההשקפה החברתית

• זקן וצעיר העובדים קשה בסיתות אבנים. מתואר מעמד חברתי נמוך, אך לא מתוך התנשאות.

הזקן והצעיר הם פועלים, אך אינם מתוארים כמסכנים. הם עובדים עבודה פיזית קשה, אך יש בתנוחתם משהו גאה.

• מודגש כוחם הפיזי ועוצמתם כביטוי לחיים שנגזרו מראש – דטרמיניזם. זוהי המציאות שבה הם חיים ואין באפשרותם לשנות אותה. קורבה אינו מתאר את העבודה הקשה בכאב או כעס, אלא כהצגת עובדה מהמציאות. זוהי מציאות חברתית נתונה שאותה מציין קורבה, אבל אינו מבקש לשנותה, אלא להציגה כפי שהיא במציאות.

• הצעיר והזקן מסמלים את מעגל העוני הנמשך, שנולדים אליו ומתבגרים בו. קורבה לא רק מצייר שני עובדים המבצעים עבודה קשה תמורת שכר זעום, אלא את החזרה האינסופית של חוסר התקווה שבמצבם. האב ובנו למדו להתמודד עם העובדה שהמעמד והעבודה הקשה עוברים בירושה, לטוב ולרע.

• היצירה "מסתתי האבנים" של קורבה לועגת לחברה התעשייתית ולתהפוכות הטכנולוגיות, הממציאות ללא הרף מכונות לעבודות שונות, אבל לא יכולות לשחרר את האדם מעבודה קשה ששוברת את גבו. הקידמה התעשייתית של זמנם אינה מצליחה לשחררם ממצוקתם הקיומית.

עוד דברים מעניינים: