תולדות האמנות – סיכום: מיכלאנג'לו דה קארווג'יו
מיכלאנג'לו דה קארווג'יו 1573-1610:
בתחילת דרכו התפרנס מציורי ז'אנר, לאחר שמצא פטרון מאנשי הכנסייה החל ליצור יצירות דתיות.
קארווג'יו היה אדם סוער, אשר אף הואשם ברצח, ברח מרומא ולבסוף קיבל חנינה מהאפיפיור, בדרכו חזרה לרומא נעצר ע"י המשמר הצרפתי, לאחר שחרורו כשגילה שהספינה אשר הובילה את כל רכושו טבעה, רץ כמטורף בחוף עד שקדח ומת כעבור מספר ימים.
ביצירתו שילב בין דרמה וריאליזם, משתמש במעברים דרמטיים של אור-צל, הדמויות מודגשות ע"י תנועות הידיים, הדמויות הוצגו מנקודות מבט בלתי שגרתיות.
קארווגיו יצר את היצירות הדתיות מתוך אמונה דתית עמוקה, הוא הוסיף לסיפור פרשנות אישית, והציג את הסיפור מנקודת מבט יומיומית. הוא תיאר את הקדושים כאנשים מהרחוב ומשום כך נדחו יצירותיו על ידי הכנסייה.
* בכחוס, 1589, דמן על הג, 85X95 ס"מ
בכחוס אל היין הרומי מוצג כעלם צעיר, בעל גוף שרירי ופנים ילדותיות. לראשו כתר מעלי גפן, בידו הוא מחזיק כוס יין אותה הוא מגיש לצופה. ולפניו קערת פירות המסמלים את התאווה.
דמותו מתוארת בחצי שכיבה, גופו העליון חשוף.
הרקע כהה ומדגיש את הדמות הבהירה.
* צליבת פטרוס, 1600-1, שמן על בד, 175X230 ס"מ
האירוע המתואר – צליבתו של פטרוס, אשר נחשב על פי המסורת הנוצרית כראש השליחים וכממלא מקומו של ישו עלי אדמות – האפיפיור הראשון. פטרוס ביקש להיצלב במהופך וזאת כדי שלא יאשימו אותו בהתיימרות להיות ישו.
קארווג'יו מתמקד במאמצים הכרוכים בהרמת הצלב, האמן מדגיש את השרירים והבעות הפנים מאומצות של הנוטלים חלק בהרמת הצלב. כן הוא מדגיש את כאביו של פטרוס. פטרוס עצמו מתואר כאדם מבוגר ומכובד.
הקומפוזיציה אלכסונית ומכניסה אותנו פנימה לתוך היצירה, האלכסון נוצר מהצלב ומזווית הכיפוף של הדמויות.
מעברי האור וצל חריפים- קיארוסקורו, יוצרים אווירה דרמטית. המודגשת ע"י ההקצרה של הדמויות.
* דוד עם ראשו של גולית, 1605-6, שמן על בד, 98X115 ס"מ
הרגע המתואר הוא הרגע בו אבנר מציג את דוד, לאחר הקרב עם גולית לשאול. שאול איננו נראה הוא חלק מהקהל. הסצנה מתוארת בתוך אוהל חשוך, שיריעותיו מרומזות בקצה השמאלי העליון. דוד עומד לבוש בבגדי רועים ומחזיק חרב בידו, זרועו השמאלית שלוחה קדימה ואוחזת בשיערו של גולית.
פניו של דוד מבטאות צער, ייאוש וחרטה ופניו של גוליית מביעות כאב, פני גוליית הם כפני דמותו של קארווג'יו, בכך מבטא האמן את המוטיב של הגיבור הנרדף ע"י החברה ואת חוסר הרחמים של החברה.
* הקריאה למתאוס, 1597-8, שמן על בד
הסצנה המתוארת היא הסצנה המתארת את בחירתו של מתיאוס (מתי) ע"י ישו להיות שליחו. מתיאוס יושב בבית מרזח רומאי בחברת אנשים הדורי כובעים, בהיותו עדיין מוכס. ישו מגיע למקום ובוחר בו להיות שליחו. בתמונה יושב מתיאוס במרכז, ישו עומד בצד ומצביע עליו או קורא לו. מתיאוס המופתע מרים את ראשו כשואל "מי אני??"
הסיפור הקדוש מתואר באופן יומיומי.
התאורה ביצירה דרמטית, שימוש בקיארוסקורו. אין מקור אור מזוהה. והאור מאיר כל דמות בחלק אחר. ואילו חלקים אחרים שרויים בחושך. מה שמוסיף לדרמטיות ולמתח. התנועה דינאמית. הצבעוניות כתמית וכהה. הקומפוזיציה מורכבת.
