תולדות האמנות – סיכום: הרנסנס המוקדם –אדריכלות בפירנצה במאה ה-15
במחצית השנייה של המאה ה-14 זועזעה אירופה בעקבות מגפת דבר "המגיפה השחורה" אשר השמידה חלק גדול מאוכלוסיית אירופה (ראו מאמר מורחב על המגפה השחורה).
תהליך השיקום לווה בפריחה כלכלית ופעילות אמנותית מחודשת, המזוהה עם תחילת הרנסנס.
פירנצה היא הראשונה בערי איטליה, שהחלה בה הפריחה האמנותית, הפטרונים החדשים בני משפחות בנקאים וסוחרים הזמינו יצירות אמנות כדי להעלות את יוקרת העיר, בני פירנצה ראו בעצמם כאילו היו אתונה החדשה.
בפירנצה שלטה משפחת מדיצ'י משפחת בנקאים עשירה, אשר טיפחה את המדעים והאמנויות, והעסיקה את גדולי האמנים ביצירת יצירות עבור ארמונותיהם ועבור כנסיות שעוטרו בתרומתן.
האדריכלות בפרינצה:
בהשפעת התפיסה ה"ההומניסטית" חוקרים הארכיטקטים את יסודות רומא העתיקה ולומדים את כתביו של האדריכל הרומי ויטריביוס המתארים את הסדרים השונים ואת הפרופורציות של כל סדר ויחסו לפרופורציות האדם, ותוך כדי מפתחים שפה אדריכלית המבוססת על שימוש ביחידת גודל בסיסית – מודול, המושתת על יחסי גודל אידיאלים החוזרים בכל חלקי המבנה. המבנה הרנסנסי בנוי על יחסים מתמטיים פשוטים. היוצרים תחושת הרמוניה נעימה ונוחה לאדם.
שיטת הקירוי הגותית נזנחת ובמקומה נעשה שימוש בכיפות וקמרוני חבית, העמודים מוחלפים בעמודים קלאסיים.
מעמד האדריכל היה גבוה. הוא היה הן המתכנן והן האחראי על שאר האמנויות.
פליפו ברונלסקי 1377 – 1446:
מחשובי האדריכלים ברנסנס, בתחילת דרכו היה צורף, ולאחר שלא זכה במכרז לעיצוב דלתות שערי בית הטבילה בפירנצה, נסע לרומא ושם למד את האדריכלות הקלאסית. המבנים שתכננן ברונלסקי מושפעים מהאמנות הקלאסית ומהתפיסה ההומניסטית, כן הוא המציא את שיטת הפרספקטיבה הקווית אשר אפשרה תיאור אשלייתי של חלל תלת ממדי.
* קאפלה פאצ'י, 1430, בחצר כנסיית סנטה קרוצ'ה, פירנצה.
כנסייה משפחתית קטנה, הבנויה בממדים אנושיים – גישה הומניסטית. תוך שימוש ביסודות האדריכלות הקלאסית.
החזית מורכבת משישה עמודים התומכים בקמרון חבית, מעליהם כרכוב בעל מוטיבים קלאסיים ומעליו אפריז מחורץ ובו לוחות מלבניים. החזית מזכירה צורה של שער ניצחון. שילוב של אלמנטים יווניים ורומיים.
המודולוס = ריבועי האפריז. גובה העמוד = שני מודולוס.
תוכנית קרקע ומראה פנים זהו מבנה מלבני המורכב מריבוע מרכזי = המודולוס (אמת המידה הקובעת את גודל שאר חלקי המבנה) לריבוע המרכזי נוספו ארבעה מלבנים מארבעת צדדיו. הצלע הקצרה בכל אחד מהמלבנים שווה למחצית מצלע הריבוע. שאר חלקי הרצפה – מלבנים וריבועים מתייחסים באופן פרופורציוני לריבוע המרכזי. בציר אנכי מן הכניסה נפתח ריבוע נוסף המהווה חדר מזבח קטן.
הבניין מחולק לשלוש קומות, חלקו המרכזי מקורה בכיפה ושני החלקים המלבניים משני צדי הריבוע המרכזי מקורים בקמרון חבית.
העיטור: האמן השתמש בקיר לבן המעוטר באבן אפורה, המדגישה את הצורות האדריכליות – הקשת, האומנות, האפריז ואת החלוקה הפרופורציונאלית. כן האמן השתמש בתבליטים של קרמיקה צבעונית המשובצים במדליונים באפריז, במדליונים שעל פני הקירות ובארבעת המדליונים שמתחת לכיפה. סולם הצבעים של הקרמיקה מצומצם.
במבנה אנו רואים את עקרונות הרנסנס ב:
- החייאת הקלאסיקה – שימוש באלמנטים אדריכליים קלאסיים.
- הומניזם – קנה המידה של המבנה אנושי.
- צמצום ופשטות בצורה, בצבעוניות ובעיטורים החוזרים על עצמם
- הרמוניה – הרמוניה בין חלקי המבנה, העיטורים והאלמנטים האדריכליים.
ליאון בטיסטה אלברטי 1404 – 1472:
איש אשכולות אשר היה בקי בתחומים רבים כמו גיאומטריה, אסטרונומיה, פיסיקה, מוסיקה ואמנות חזותית, ופרסם ספרים בתחומים שונים.
בעת שהותו ברומא חקר את עתיקות רומא הקלאסית, בשונה מברונלסקי אשר חקר מבנים אלה תוך בדיקת דרכי הבנייה ושיטות הקירוי התעניין אלברטי בחוקים האסתטיים. אלברטי עצמו לא היה אדריכל אלא שימש כיועץ והעסיק אדריכלים ובנאים. אלברטי הדגיש את החשיבות של הערכים המתמטיים ביצירה החזותית וטען כי המתמטיקה היא היסוד המשותף לאמנות ולמדעים וכי השימוש בפרופורציות ובפרספקטיבה מעלה את האמן לדרגה של הומניסט ואת האמנות לדרגה של מדע.
* פלאצו רוצ'לאי,1446, פירנצה.
שייך בתחומו לארכיטקטורה חילונית. הארמונות נבנו כדי לייצג את עוצמתה הכלכלית של המשפחה. הם תפסו בד"כ בלוק שלם והיו בעלי תוכנית מרובעת ובעלי חצר פנימית המוקפת בשדרת עמודים.
חזית המבנה מחולקת לשלוש קומות, למבנה שתי כניסות, החלוקה האנכית של המבנה נעשית ע"י פילסטרים (עמודים המחוברים לקיר) המתמשכים ברצף מהקומה התחתונה לעליונה.
בקומה הראשונה פתחי החלונות מרובעים, בקומה השנייה והשלישית החלונות מלבניים ומסתיימים בקשת .
החלוקה האופקית של הבניין מתבססת על אנטבלטורות שעליהן סמלי משפחת רוצ'אליי.
בכל קומה משתנות כותרות העמודים – דורית, יונית וקורינתית. – עיצוב הלקוח מהקוליסיאום.
מרקם האבנים משתנה בכל קומה. בקומה הראשונה מרקם גס, ובקומה השניה והשלישית האבנים צרות יותר ושטוחות יותר.
* החזית מבוססת על מודולוס (רוחב בסיס הפילסטר) גובה קומה הוא תשעה מודלוסים.
* למבנה פרופורציות אנושיות
* המבנה בנוי במקצב היוצר הרמוניה, סדר ושלמות.
* במבנה שילוב של אלמנטים קלאסיים .
* סנטה מריה נובלה, חזית. 1455-70, פירנצה
באמצע המאה ה-15, מוזמן אלברטי ע"י משפחת רויצ'לאי לעצב מחדש את חזית הכנסייה.
החזית מאורגנת בשתי קומות שביניהן אפריז. בחלק התחתון ארבעה פילסטירים עם כותרת ואפריז, במרכז – מעין קשת ניצחון ובה שער כניסה.
לצד הפילסטרים הקלאסיים מעמיד אלברטי פילסטרים שטוחים בפינות.
בחלק העליון מציב אלברטי מעין חזית של מקדש יווני.
משתמש בצורות הסיפירליות לעיטור.
