מיתוס הטוב והרע בעיר הגדולה – סיכומים
ציוויליזציה נובעת מהמילה עיר. בשפה הלטינית ייחסו את הציוויליזציה ואת התרבות לאזור עירוני. התרבות צומחת בעיר ואיננה ביטוי של הכפר.
פוליס זוהי עיר מדינה ומהמילה נגזרת המילה פוליטיקה. התרבות מייחסת לעיר את הממד הערכי שהיה אפשרי, לדעתם, רק בעיר ולא באזור הכפרי.
לאחר המהפכה התעשייתית החלה התמקדות רבה בעיר. המהפכה התעשייתית אפשרה את המעבר של עבודה כפרית לעבודה במפעלים (עירונית) הנמצאים בעיר. כתוצאה מכך חיי העבודה בכפר הופכים להיות כמעט בלתי אפשריים ומתחילה הגירה גדולה לעיר. כתוצאה מהתפישה הזו חל מהפך מחברה שהייתה בבסיסה כפרית, לחברה עירונית והתקוות להמשך עבודה כפרית התמוגגו. החברה החלה להיות קפיטליסטית, מצד אחד העשירים היו בעלי המפעלים שהתעשרו (הבורגנים), ומנגד היו הפרולטריון שעבדו שעות רבות בעבודה קשה מאוד ואינם מצליחים לפרנס את משפחותיהם. הגידול הדרמטי בתפוקת הפחם הביא לבנייתן של המכונות שמונעות בקיטור ולא בעבודה ידנית, כפי שהיה עד אז. במקביל, החלה להתפתח תעשיית הברזל. תרומות אלו הן פרי סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 ומסמלות את תחילתו של העידן המודרני מבחינות רבות מאוד.
נושאים במסגרת "מיתוס הטוב והרע בעיר הגדולה":
העיור במהלך המהפכה התעשייתית ושאלת העיור
הכפר והעיר לפני ואחרי המהפכה התעשייתית
תופעות תרבותיות בלונדון של המאה ה-19
החיים המודרניים בפאריס של המאה ה-19
פריס במחצית השנייה של המאה ה-19
פאריס במאה ה-19: ריקוד הקאן קאן, המולן רוז', לוטרק והכרזה
"צללים בעיר של אורות" ביטוי לבעיות החברה בפאריס של המאה ה-19 וראשית ה-20
ברלין ערב מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה
האקספרסיוניסטים בברלין: קירשנר וגרוס
האמנות בברלין לאחר מלחמת העולם הראשונה 1919-1923
