מלחמות אזרחים באירופה לפני מלחמת העולם השנייה

מלחמת האזרחים בספרד השפיעה רבות על הכוחות באירופה ושימשה כהקדמה למלחמת העולם השנייה. בנוסף היא הקבילה בזמן למלחמות אזרחים "קרות" במדינות אחרות. פקטור בסיסי נוסף שקדם למלחמת העולם השנייה היה הדיכוי הגדול במדינות השונות מ-1936 לאחר התעצמות הקומוניזם והפשיזם.

בצרפת אפשר לראות דוגמא ראשונה כיצד מלחמות אזרחים מתרחשות. חוסר אחידות פוליטית, ממשלות חלשות המכהנות זמן קצר, מוניטין מוסדות הציבור נמוך וכן החיים הלאומיים היו חסרים אנשים חזקים. ההתדרדרות לאלימות התרחשה ב-1934 וב-1936 והפכה להיות מרכיב חוזר בפוליטיקה הצרפתית לפני 1939. פקידים בממשל החלו מעליבים זה את זה מה שהוביל לעיתים להתחלה של מריבות ביניהם אשר גרמו לבסוף לאי סדר קיצוני. העיתונות השתמשה בקללות ובהתקפות אישיות על ההנהגה. העניין נעשה מכוער עוד יותר שהממשלה הייתה חלשה ומי שניהל את המדינה בפועל היו הגושים הפוליטיים הכלכליים והעסקיים. צרפת צעדה לעבר קומוניזם, המצב השתפר בעזרת בלום שנעזר בהסכם מונטגי מ-1936 (שהיה מעין "ניו -דיל חיוור") על אף שעורר שנאה אכזרית לימין. לאון בלום היה אינטלקטואל יהודי שנשנא בשל דתו הן ע"י חוגים אנטישמיים והן ע"י אגודות אחרות. הגילוי המרעיש ב-1937 היה סוג של קו –קלקס- קלאן של פאשיסטיים צרפתיים. המשטרה חשפה מצבורי נשק של הארגון בפאריז ובערים אחרות, הנשק הגיע מצרפת, מגרמניה ומהמורדים בספרד. הארגון הואשם בתקריות אלימות שונות שהתרחשו לרבות רצח העיתונאים האיטלקים האנטיפשיסטים (האחים רוסלי) וכן פיצוצים במשרדי עובדים בפאריז. מטרתם הייתה ליצור מבוכה ומתח גבוה כפי שעשה גרינג בגרמניה בעת שריפת הרייכסטאג. היו גם שביתות תכופות, בסוף דצמבר 1938 היה ניסיון לשביתה כללית בעקבות חוקים של ממשלת דלדייה להענקת כוחות בלתי מוגבלים לממשל. אולם הפעולה נכשלה בעקבות פעולה דרסטית של הממשלה.

המצב במדינות אחרות הושפע בדרכים שונות עם נטיות שונות. בבלגיה באמצע שנות ה-30, קבוצות פאשיסטיות נטו ללאומנות פלמית למרות הבדלים במטרותיהם המושבעות האחרות. קיצוניים פלמים אלו האמינו בהפיכת הולנד והחלק הפלמי של בלגיה למדינה פלמית גדולה. קבוצות אחרות למשל ה"דניסו" דרשו שהמדינה החדשה תהיה דיקטטורית וקורפורטיסטית. קבוצות אחרות כדוגמת ה-V.N.V לא היו שונות מנאציזם הגרמני, עד 1940 הפריעו לעבודת הממשלה הפרלמנטרית. הם השתמשו באלימות לא רגילה ובוולגריות בחיי הציבור הבלגי לפני שהחלה מלחמת העולם השנייה. לאחר הפלישה הגרמנית ב-1940 הם קבלו מעט כוח פוליטי זמני בעת ששיתפו פעולה עם הגרמנים.

ברומניה המוסדות הפרלמנטרים היו חלשים גם כן, בגלל הדיכוי הגדול וההתפכחות מן הניצול, אלה הובילו לפעולות נגד פוליטיקאים ויהודים. ב-1937 אחרי מערכת בחירות סוערת בה כל מפלגה השתמשה בבריונים, המלך ייסד בה חיסל את שאר המנהיגים שהתמודדו, ירה בגבם בזמן שניסו לברוח. ב-1938 המלך קרול הפך את רומניה לדיקטטורה עם מפלגה אחת שנתמכת ע"י המשטרה, הצבא והבירוקרטיה. מלחמת האזרחים שעמדה לפרוץ רוסקה בשלב התחלתי ע"י עריצות מלכותית. בפולין ב-1937 היה קונפליקט פתוח בין הממשלה לאיכרים ופועלים בתעשייה שארגנו שביתות. הממשלה הצליחה למנוע את מלחמת האזרחים בעזרת זיכיונות והבטחות לרפורמות אלקטורליות. בשנים 1935-1939 ברפובליקה הצ'כוסלובקית נשבה רוח של שינוי עליה אמונה מפלגתו של קונארד הנלין שרצתה בפירוק הרפובליקה ולהתאחד עם גרמניה. כמו באוסטריה, גרמניה הנאצית נתנה סיוע ישיר למיעוט גרמני כדי להשתלט על האזור.

במלחמת האזרחים בספרד אנו עדים לביטוי החזק ביותר של כוחות אלו. ישנם שני צדדים מובחנים המורדים וכוחות הממשל אשר נאבקו זה בזה, בעזרת סיוע חיצוני לשני הצדדים, כאשר המשבר הפנימי והמשבר הבינלאומי התמזגו כמעט בצורה מושלמת. אחד הגורמים למאבק הממושך היה האיזון של המשאבים בין הכוחות הממשל והמורדים. על הנייר למורדים היו את יתרונות ההפתעה ,עליונות בחימוש וכן ניסיון לחימה רב יותר. העימות הפנימי התרחב לכדי מלחמת לאומים, כאשר הבריטים, הצרפתים והרוסים מסייעים לכוחות הממשל בעוד שפרנקו והמורדים נתמכים ע"י גרמניה ואיטליה. במרץ 1937 היה עימות בינלאומי ראשון, כוחות איטלקים ניסו לכבוש את גוודלחרה אך נהדפו הודות לכוחות הבריגדה הבינלאומית. מצב הלחימה בסוף 1937 היה קיפאון לכן הסיוע היה גורם חשוב במלחמה זו.