היסטוריה פוליטית: ממשלת מפלגת האומה בסין: עשור של אתגרים 1928-1937
מעת הולדתה ב-1928 ועד לפרוץ מלחמת סין- יפן לא ידעה ממשלה האומה בנאן-ג'ינג אפילו יום אחד של שלווה מחמת מריבות מבית או תוקפנות מבחוץ.גורמים אלו לא אפשרו לממשל לכונן רפורמות כלכליות וחברתיות אשר היו נחוצות להקל על האיכרים.
א. אילי המלחמה החדשים ופוליטיקאים פלגניים
צ'יאנג קאי-שק ניהל מו"מ עם אילי מלחמה אשר תמורת הכרתם בממשל של נאן-ג'ינג הותיר להם את שליטתם בשטח. כך הם יצרו לעצמם והחזיקו בצבא וכאשר אינטרסיהם נגדו את הממשל הם קראו עליו תיגר.
נוסף עליהם בתוך מפלגת הגמ"ד היו סיעות יריבות. האגף הימני היה בסכסוך מתמיד עם האגף השמאלי ומולם היה את צ'יאנג קאי-שק אשר היה האיש החזק והחדש שחלש על כול העוצמה הצבאית והיווה כוח שלישי. מכיוון שהיה חדש תמך צ'יאנג כל פעם בצד אחר של המפלגה כפי שהכתיב ההכרח הפוליטי ומתוך שיקולים של תועלת. בממשלה החדשה של נאן-ג'ינג צ'יאנג צידד באגף הימני מה שגרם לכעס בקרב המחנה השמאלי, אלה פרשו והקימו את ממשלת עממית מהפכנית אשר קראה למלחמה נגד יפן ושילובם של הקומוניסטים וברה"מ. עקב אי הצלחתם מרד זה דוכא.
ב. תוקפנות יפנית במאנג'וריה
מאנג'וריה הינו האזור העשיר בצפון מזרח סין, שופע משאבים ובמינרלים. יפן תמיד חמדה את האזור הזה והחלה להפעיל כוח מילטנטי באזור. סין אשר הייתה שקועה במלחמות פנים לא יכלה להרשות לעצמה מלחמה מבחוץ על כן צ'יאנג פנה לחבר הלאומים על מנת להרוויח קצת זמן. בהיעדר סנקציות בינל' והתנגדות סינית שטף הצבא היפני את מאנג'וריה תוך חמישה חודשית ב- 1931. בינואר 1932 פתחו היפנים חזית שנייה בשנחאי על מנת להסיח דעת הקהל העולמית ממאנג'וריה. הסינים אשר החזיקו מעמד חודש אך לאחר מכן נאלצו להעביר את הממשלה ללו-יאנג שבמרכז סין. במאי הוסדרה הפסקת האש ותוך התרעות בינל' נטשו היפנים את שטחיהם הכבושים מסין. על מנת להעניק לגיטימיות לתוקפנות של היפניים הם הקימו מדינת בובה בשם מאנג'ו שבראשו עמד הקיסר האחרון של סין על מנת לעבור את ועדת החקירה הבינל' שנשלחה לחקור את מה שהיה באזור. וועדת החקירה ששהתה במאנג'וריה שישה שבועות לא הלכה שולל אחרי היפנים והאשימה אותם בתוקפנות. בעקבות כך עזבה יפן את חבר הלאומים.
ג. האתגר הקומוניסטי
הקומוניסטים מאז שפרשו מן הגמ"ד התפצלו לשניים- הלשכה הפוליטית המרכזית של המפלגה אשר נהגו בדרכי הקומינטרן- שביתות מעשי חבלה והתקוממויות בערים, הקומוניסטים של מאו דזה-דונג אשר שלט בעיקר על אזורי חבלי חופנאן וג'יאנג-גי, גייסו את תמיכת האיכרים, ופיתח אזורים סובייטים רחוק מהישג ידם של הגמ"ד. לבסוף שיטתו של מאו היא זו שהצליחה.
מדיניות הקומינטרן- האסטר גילה של מק"ס הוכתבה כרובה ע"י סטלין אשא טען כי הגל המהפכני בסין עדים שרוי בגאות ועל כן יש צורך בהתקוממויות חמושות, השתלטות על מוקדי כוח ובהקמת הסובייטים. בערים החלו להיות הפכיות קטנות של קומוניסטים אשר דוכאו לאחר מספר ימים על ימי צבא האומה. לעומתם כישלונם דווקא פעילותו של מאו במחוזות הכפר נחלה הצלחה.
הלוחמה בכפרים. הם יצרו בסיס טריטוריאלי ע"י חלוקת שוויונית של הקרקעות בין איכרים העשירם והעניים ובתמורה זכו לציות מן השפה ולחוץ בלבד. במאבק הכוחות בקרב הקומוניסטים זכה מאו ניצחון מרישם והכרה גוברת נוכח האסטרטגיה שלו אשר התבססה על חמישה עקרונות- תמיכת המוני האיכרים, מנגנון מפלגתי וממשלתי משל עצמו, כוח צבאי עצמאי, בסיס טריטוריאלי מוצק ויכולת לספק את צרכיו בעצמו.
מערכות הגמ"ד-בין 1930-1934 ניהל צ'יאנג קאי-שק חמש מערכות של כיתור והשמדה נגד הקומוניסטים. ארבע הראשונות הסתיימו כולם בכישלון, לאחר מכן התחלו מאבק פנימי מר במחנה הקומוניסטי מה שהוביל לכינונה של מערכה חמישית וכיתורם של האזורים הכפריים מה שהוביל לעקירתם של הקומוניסטים מבסיסם בג'יאנג- שי- שטחו של מאו.
המסע הארוך וועידת דזון-יי- באוקטובר 1934 החל המסע הארוך בהשתתפות 85,000 חיילים, 15,000 פקידי ממשל ו-35 מנשות המנהיגים הבכירים. המוראל בשורות הצועדים היה בשפל המדרגה. ב-1935 פלש הצבא האדום לדזון-יי וכעבור קמה ימים התכנסה הועידה של הלשכה פוליטית שבו יצא מאו כנגד שלטונם של המנהיגים הצבאיים אשר הביאו לכישלונם במערכה החמישית להריסתו הכמעט גמורה של הצבא האדום. המנהיגים הצבאיים של הלשכה הפוליטית הודחו ומאו חזר להיות חבר בוועדה. בדצמבר 1936 מאו הגיע לין-אן שם הקים את מחדש את מרכז המפלגה ואת הצבא.בכך הפך מאו למנהיגם הבלתי מעורער של הקומוניזם הסיני.
ד. תקרית שי-אן והחזית המאוחדת
לנוכח עליית הפשיזם באיטליה והנאציזם בגרמניה קרא הקומינטרן בקונגרס השביעי שלו ב-1935 לעשות חזות מאוחדת וכך היה בסין. החל ב-1936 החלה מק"ס לקרוא לשת"פ בין כול המפלגות נגד יפן עד כי הלחץ הציבורי הפך לקריאה בוטה להפסקת מלחמת האזרחים ולהפנות את הנשק נגד היפנים. ממשלת נאן-ג'יאנג בפיקודו של צ'יאנג אשר קרא לחיסולם של הקומוניסטים המשיך בקידום יעדיו והורה בביטחון גמור לארמייה הצפונית לצאת למתקפה כנגד הקומוניסטים. אלה אשר היו ספוגים בתעמולה של החזית המאוחדת פתחו במרידה ושבו את צ'יאנג. הקומוניסטים אשר הבינו שהם תחת מלחמת אזרחים נוספים שינו את עמדתם ממאבק נגד צ'יאנג והיפנים לברית עם צ'יאנג נגד היפנים. תקרית זו הובילה לאיחוד הארץ ולקץ מלחמת האזרחים. צ'יאנג לא נראה עוד כמכשול למאבק ביפנים, אלא כגיבור לאומי שהוטל עליו מעצה להנהיג את הארץ במאבקה נגד התוקף במסגרת של חזית מאוחדת.
חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים
כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו
כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים